מזעל נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית על סך של כ-20,000 ש"ח לתשלום תגמולי ביטוח.

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

אין חולק כי בזמנים הרלוונטיים לענייננו היה התובע הבעלים והמחזיק ברכב מסוג סובארו שנת ייצור 2006, מספר רישוי 2807360 (להלן – "רכב התובע"). כמו כן אין חולק, כי באותו זמן רכב התובע היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח מקיף.

לטענת התובע, ביום 19/5/08 בזמן שנהג ברכבו בירידות מכפר עראמשה, לפתע סטה מנתיב נסיעתו לכיוון הנתיב הנגדי והתנגש ברכב אחר אשר הגיע ממול, רכב מסוג פיאט אונו, מספר רישוי 4752805 (להלן – "רכב צד ג") אשר היה נהוג באותה עת על ידי מר עלי סאדר (להלן – "נהג רכב צד ג"). כתוצאה מההתנגשות ביניהם שני כלי הרכב ניזוקו בחלק הקדמי-שמאלי שלהם.

התובע הוסיף וטען, כי שמאי מטעם הנתבעת בדק את רכבו והעריך עלות תיקון הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה בסכום של כ-13,400 ש"ח.

כמו כן טען התובע, כי נאלץ לשלם מכיסו לצד ג' סך של 4,700 ש"ח בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו של האחרון, וזאת משום שהנתבעת דחתה את דרישתו לתשלום פיצויים בטענה כי הנזק הנטען לא נגרם בנסיבות המתוארות.

לפיכך עותר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום נזקיו מכוח אחריותה לפי הפוליסה.

הנתבעת לעומת זאת אינה מכחישה דבר קיומו של הכיסוי הביטוחי מכוח הפוליסה, אך טוענת כי התאונה לא ארעה כפי הנטען אלא בנסיבות אחרות, ומכאן שמדובר בדיווח כוזב אודות המקרה הביטוחי עד כדי חשד שמדובר בתאונה מבוימת, ולכן יש לפטור אותה מתשלום תגמולי הביטוח.

דיון והכרעה:

בדיון אשר התקיים לפניי העידו מספר עדים, כולם עדי תביעה, כמפורט להלן: התובע בעצמו, אשתו, הבעלים של רכב צד ג', נהג רכב צד ג', והנוסע ברכב צד ג'.

בתום שמיעת העדים הוגשו סיכומים בכתב, במסגרתם ניתחו ב"כ הצדדים את התשתית הראייתית באופן נרחב ומקיף.

אקדים את המאוחר ואציין, כי לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובחנתי את הראיות אשר הוצגו לפניי, נחה דעתי לדחות את התביעה.

הגם שגרסת התובע לגבי אופן התרחשות התאונה, כמפורט לעיל, היא גרסה שנתמכת לכאורה בעדותם של נהג רכב צד ג' (מר עלי סאדר) והנוסע שהיה עמו, מר מגיס עדנאן (להלן – "הנוסע ברכב צד ג"), ומתיישבת עם עדות אשתו אשר מסרה כי התובע התקשר אליה מיד לאחר התאונה וסיפר לה אודותיה, ברם הסתירות והתהיות עליהן אצביע כעת מכרסמות בעדויות אלו באופן ממשי.

ודוק, ההתאמה בין מוקדי הנזק בשני הרכבים המעורבים והעובדה כי התובע מסר בהודעתו לחוקר מטעם הנתבעת קודם להגשת התביעה גרסה זהה לזו שנשמעה לפניי, אין בהן כדי להושיע לו לנוכח התמונה המעורפלת, בלשון המעטה, שנותרה לאחר שמיעת הראיות בתיק בכל הנוגע לנסיבות התאונה.

אפרט – בכתב התביעה ובעדותו לפניי טען התובע כי התאונה אירעה בזמן שנהג ברכבו בכביש היורד מהכפר כאשר סטה מנתיב נסיעתו והתנגש ברכב צד ג' שהגיע מולו. בעקבות כך עצר התובע את רכבו במרחק מה, חזר בנסיעה לאחור לעבר רכב צד ג', או אז הבחין ביושבי הרכב כמי שמוכרים לו מהכפר ולאחר שעמד על שלומם, סיכם עם נהג רכב צד ג' לבצע החלפת פרטים במועד מאוחר יותר משום שמיהר להגיע לירושלים, ואכן שני הרכבים נסעו מהמקום, כל אחד לדרכו. גרסה דומה נמסרה בטופס ההודעה על התאונה אשר נמסר לסוכן הביטוח, וגם נהג רכב צד ג' והנוסע שהיה עמו מסרו בעדותם לפניי תיאור דומה למדי.

אלא מאי, מתברר כי התובע חתם עוד קודם למילוי טופס ההודעה על התאונה על מסמך אחר אשר נמסר למוסך ההסדר אליו הוכנס הרכב בסמוך לאחר התאונה (נ/4), ובו תיאור אחר לחלוטין לגבי נסיבות אירוע התאונה ולגבי זהות הנהג והרכב המעורבים. מדובר במסמך מיום 20/5/08 ובו נרשם כך: "בזמן נסיעתי לכיוון הבית בעליה הגיע מולי הרכב שנהוג ע"י עלי מוניר ונכנס לנתיב נסיעתי. בכדי למנוע תאונה חזיתית ובתגובה אינטנסיבית הסטיתי (כך במקור) את ההגה שמאלה ופגעתי במעקה בטחון" (להלן- "ההודעה למוסך"). כמו כן, ובשונה מטופס ההודעה לסוכן הביטוח, נרשם בהודעה למוסך באשר לפרטי הרכב המעורב, בעליו והנוהג בו, כי מדובר ברכב מסוג אלפא רומיאו, מספר רישוי 2895605 שבבעלותו של מר עלי אמג'ד, ואילו הנוהג בו היה מר עלי מוניר – שניהם מכפר עראמשה.

מדובר אם כן בדיווח שונה לחלוטין, ופרט למועד התאונה ומקום התרחשותה, אין כל חפיפה בין הפרטים שצוינו בהודעה למוסך לבין ההודעה לסוכן הביטוח. בין ההבדלים התהומיים שבשתי ההודעות שנחתמו על ידי התובע בפער של ימים ספורים בלבד, ניתן למנות את הנסיבות אשר הביאו להתרחשות התאונה, מנגנון הפגיעה, זהות בעל הרכב והנוהג בו, וכן סוג הרכב ומספר הרישוי שלו.

בהקשר זה מעניין לגלות, כי מהראיות אשר הובאו לתיק ניתן להיווכח כי הפרטים שצוינו בהודעה למוסך אינם תלושים מהמציאות, ומתברר כי האנשים המוזכרים שם (כבעל הרכב והנוהג בו) כמו גם הרכב המוזכר בה, אכן קיימים במציאות, ובעל הרכב ששמו מוזכר בהודעה הוא אכן הבעלים של רכב מסוג אלפא רומיאו, והתובע אף טרח לציין את מספר הנייד של כל אחד מהם – ללמדנו כי עסקינן בפרטים אותנטיים לחלוטין.

בניסיון להמתיק את רוע הגזירה טען התובע כי פקידת המוסך החתימה אותו על טופס הודעה ריק, ולכן אין בפיו הסבר מדוע צוינו בה פרטים אחרים. עוד טען התובע, כי אי זימון פקידת המוסך בידי הנתבעת לשם מתן עדות בבית המשפט פועלת לחובתה, שכן בנסיבות אלה גרסתו אודות חתימתו על טופס הודעה ריק היא גרסה שלא נסתרה.